
נחושת ממזגן היא אחד ממקורות הגרוטאות הביתיים השווים ביותר שרוב האנשים פשוט זורקים לפח או נותנים בחינם למתקין. בתוך כל מזגן ישן מסתתרים מטרים של צינורות נחושת, סלילי מעבה ומדחס שמכיל כריכת נחושת כבדה - ויחד הם יכולים להגיע למשקל נחושת משמעותי. במאמר הזה נפרק את העניין לגורמים: כמה נחושת באמת יש במזגן ישן לפי סוג היחידה, איפה היא ממוקמת, איך מוציאים אותה בלי להרוס את הערך, ומה ההבדל בין נחושת נקייה לנחושת מזוהמת. בסוף תדעו בדיוק כמה כסף שווה המזגן הישן שלכם ומה הצעד הבא כדי לממש אותו.
למה דווקא מזגן הוא מכרה נחושת ביתי
מערכת מיזוג אוויר היא בבסיסה מערכת להעברת חום, וההעברה הזו נעשית כמעט כולה דרך נחושת. לנחושת יש מוליכות תרמית גבוהה במיוחד, ולכן יצרני המזגנים בוחרים בה לצינורות הגז, לסלילי המעבה והמאדה ולכריכות שבתוך המדחס. כשמסתכלים על מזגן מפורק מבינים מהר שמדובר באחד ממכשירי החשמל הביתיים העשירים ביותר בנחושת ביחס לגודלו - הרבה מעבר למקרר, למכונת כביסה או לתנור.
החלק החשוב להבין הוא שהנחושת בתוך מזגן אינה פסולת חסרת ערך אלא חומר גלם מבוקש בשוק המתכות. בכל פעם שמזגן ישן יוצא מכלל שימוש, יש בו כמות נחושת שאפשר למחזר ולמכור. בעולם שבו מחיר הנחושת נשאר גבוה לאורך שנים, ההבדל בין לזרוק מזגן שלם לבין להוציא ממנו את הנחושת יכול להגיע לעשרות עד מאות שקלים ליחידה.
לכן, לפני שאתם מתקשרים למפנה גרוטאות שייקח את כל המזגן בערמה אחת, כדאי להבין מה בדיוק יש בפנים. ברגע שתזהו את מקורות הנחושת תוכלו להחליט אם להוציא אותם בעצמכם או למסור את היחידה כפי שהיא למי שיודע להעריך אותה נכון. בכל מקרה, קונה נחושת מקצועי ישלם לכם לפי תכולת הנחושת האמיתית ולא לפי משקל הברזל והפלסטיק שמסביב.
כדאי גם לזכור שלמזגנים יש אורך חיים מוגבל, ושכמות המזגנים שמוחלפים בישראל מדי שנה היא עצומה. בכל קיץ עוברים אלפי בתים ועסקים תהליך של החלפת יחידות ישנות בחדשות, וכל יחידה שיוצאת מהשירות נושאת איתה את אותה תכולת נחושת. המשמעות היא שמדובר במקור גרוטאות זמין ומתחדש, ולא בפריט נדיר - מה שהופך אותו לכדאי במיוחד למי שיודע לזהות ולממש את הערך.

איפה מסתתרת הנחושת בתוך המזגן
מזגן מפוצל סטנדרטי מורכב משתי יחידות: יחידה פנימית (המאייד) שתלויה על הקיר בתוך הבית, ויחידה חיצונית (המעבה והמדחס) שמותקנת בחוץ. הנחושת מתחלקת בין שתי היחידות, אבל רוב המשקל מרוכז דווקא ביחידה החיצונית הכבדה.
ביחידה החיצונית תמצאו שלושה מקורות נחושת עיקריים: סליל המעבה - שורות של צינורות נחושת מפותלים שעוברים בין צלעות אלומיניום; המדחס - גוש מתכת כבד שבתוכו כריכת נחושת עבה; וצינורות החיבור שמובילים את הגז. ביחידה הפנימית יש סליל מאייד דק יותר וכן קטעי צינור נחושת קצרים. בנוסף, בין שתי היחידות עוברים צינורות הגז - שני קווי נחושת באורך של כמה מטרים שלרוב מוסתרים בקיר או בתעלה.
כדאי לזכור שלא כל מה שנוצץ הוא נחושת. הצלעות שעוטפות את הסלילים עשויות כמעט תמיד מאלומיניום, והמארז החיצוני עשוי פח צבוע. ההפרדה בין הנחושת לחומרים האחרים היא בדיוק מה שקובע כמה תקבלו, כי נחושת נקייה מניבה מחיר גבוה משמעותית מנחושת המעורבת באלומיניום או פלדה.
טיפ לזיהוי מהיר בשטח: נחושת בעלת גוון אדמדם-חום אופייני, היא כבדה יחסית לנפחה, ואינה נמשכת למגנט. אלומיניום, לעומת זאת, בהיר וקל בהרבה, וגם הוא אינו מגנטי. הפלדה והברזל שבמארז ובמדחס יימשכו למגנט בקלות. מגנט פשוט מהמקרר הוא אחד הכלים השימושיים ביותר כשרוצים למיין מהר מה נחושת, מה אלומיניום ומה ברזל - והוא חוסך טעויות יקרות בעת המכירה.
כמה נחושת יש במזגן ישן - לפי גודל היחידה
התשובה תלויה בעיקר בעוצמת המזגן, שנמדדת בכוח קירור. מזגן עילי קטן לחדר בודד מכיל פחות נחושת ממערכת מיני-מרכזית שמשרתת דירה שלמה. ככלל אצבע, ככל שהמזגן חזק יותר, כך הסלילים גדולים יותר, המדחס כבד יותר וכמות הנחושת גבוהה יותר.
מזגן עילי ביתי טיפוסי מכיל נחושת בכמה מקורות: סלילי המעבה והמאייד, צינורות החיבור, וכריכת המדחס. החלק הכבד ביותר מבחינת נחושת הוא לרוב המדחס, שגם אם הוא נמכר כ'מדחס שלם' הוא נחשב פריט בעל ערך בזכות הנחושת שבתוכו. מערכות מיני-מרכזיות ומזגנים תעשייתיים מכילים פי כמה נחושת, ולכן הם מעניינים במיוחד לפירוק ומכירה.
במקום לצטט מספרים מדויקים שמשתנים בין דגם לדגם, הגישה הנכונה היא לשקול את הנחושת בפועל לאחר הפירוק או למסור את היחידה להערכה. אם אתם רוצים אומדן מסודר לפני שאתם מפרקים, אפשר לבקש הערכת שווי לגרוטאות נחושת על בסיס סוג היחידה והמשקל המשוער - כך תדעו למה לצפות עוד לפני שהורדתם בורג אחד.
שווה גם להבחין בין מזגנים ישנים לחדשים. דגמים ותיקים נטו להשתמש בכמות נחושת גדולה יותר, בעוד שיצרנים מסוימים בשנים האחרונות מחליפים חלק מהנחושת באלומיניום כדי להוזיל עלויות ייצור. לכן מזגן ישן שמגיע לפירוק עשוי דווקא להיות עשיר יותר בנחושת מיחידה חדשה יחסית. אם יש לכם מספר מזגנים ישנים, הם עשויים להיות שווים יותר ממה שנדמה - וזו סיבה נוספת לא למהר ולהיפטר מהם בלי בדיקה.
סוגי הנחושת במזגן ואיך הם מתומחרים
לא כל הנחושת במזגן שווה אותו דבר. בשוק המתכות מבחינים בין דרגות שונות, וההבדל בין דרגה לדרגה מתורגם ישירות למחיר לקילו. ככל שהנחושת נקייה ומופרדת יותר, כך היא נחשבת לדרגה גבוהה יותר ושווה יותר.
צינורות הגז וצינורות החיבור הם בדרך כלל הנחושת האיכותית ביותר במזגן - נחושת מלאה, נקייה יחסית, שמתקרבת לדרגת נחושת אדומה. סלילי המעבה והמאייד מורכבים מנחושת המעורבת בצלעות אלומיניום, ולכן הם מתומחרים כ'נחושת עם צלעות' או כנחושת מזוהמת - מחיר נמוך יותר, אלא אם מפרידים את האלומיניום. ניתן להעמיק בנושא במדריך לסוגי הנחושת ודרגות הניקיון שמסביר איך כל דרגה משפיעה על התשלום.
המדחס הוא סיפור בפני עצמו. הוא מכיל נחושת כבדה אך עטופה בפלדה ובשמן, ולכן הוא נמכר לרוב כ'מדחס שלם' במחיר ביניים שמשקלל את תכולת הנחושת מבלי לפרק אותו. אם אתם מעוניינים להבין כיצד נקבע מחיר הנחושת לקילו עבור כל דרגה, שם תמצאו את התמונה המלאה של טווחי המחירים העדכניים.
פירוק היחידה - שלב אחר שלב בבטחה
לפני שמתחילים לפרק, חשוב להבהיר נקודת בטיחות קריטית: מזגן פעיל מכיל גז קירור בלחץ. שחרור גז הקירור לאוויר אינו חוקי ומסוכן, והוא חייב להישאב על ידי טכנאי מזגנים מוסמך לפני כל פירוק. אל תנסו לחתוך צינור גז של מזגן שעדיין מחובר ומלא בגז - זו פעולה מסוכנת. הפירוק שעליו אנחנו מדברים נוגע ליחידה שכבר נותקה ורוקנה מגז כדין.
לאחר שהיחידה מנותקת מהחשמל ומהגז, אפשר לפתוח את המארז החיצוני בעזרת מברג וצבת ולחשוף את הסלילים והמדחס. צינורות הנחושת מתחברים בדרך כלל באומים או בריתוך; את האומים אפשר לפתוח במפתח, ואת החיבורים המרותכים גוזרים במסור או במלחציים. המטרה היא להפריד את צינורות הנחושת הנקיים מהסלילים ומהמדחס, כך שתישאר עם ערימת נחושת נקייה בצד אחד וברזל, אלומיניום ופלסטיק בצד השני.
השלב המתסכל ביותר הוא הפרדת הנחושת מצלעות האלומיניום שבסלילים. יש שמושכים את הצינורות החוצה מהצלעות, ויש שמעדיפים למכור את הסליל כמו שהוא במחיר נמוך יותר. אם אין לכם כלים, ניסיון או זמן, פירוק מקצועי הוא לעיתים משתלם יותר - שירות פירוק ומיון מתכות יודע להוציא את מרב הנחושת בלי לפגוע בערך ובלי להסתכן.
כמה כללי בטיחות בסיסיים בזמן הפירוק: עבדו עם כפפות עבודה כדי להגן מקצוות חדים של פח וצינורות חתוכים; הרכיבו משקפי מגן בעת חיתוך מתכת; ועבדו במקום מאוורר היטב. שמן ושאריות שעלולים להישאר במערכת מתלכלכים בקלות, ולכן כדאי להניח את היחידה על משטח שניתן לנקות. עבודה מסודרת ובטוחה לא רק מגנה עליכם אלא גם שומרת על הנחושת נקייה - וזה בדיוק מה שמעלה את ערכה.
להוציא בעצמכם או למסור את המזגן כמו שהוא
זו ההחלטה המרכזית. פירוק עצמי חוסך עמלות ומאפשר לכם להפריד את הנחושת ולמכור אותה בדרגה גבוהה יותר, מה שמעלה את התשלום הכולל. החיסרון הוא הזמן, המאמץ והצורך בכלים, ובעיקר הסיכון אם היחידה עדיין מכילה גז.
מסירת המזגן השלם נוחה הרבה יותר. אתם לא נוגעים בכלום, ומי שקונה לוקח את היחידה כפי שהיא ומשלם לפי הערכת תכולת הנחושת. בגישה הזו תקבלו פחות מאשר בפירוק מושלם, אבל תחסכו את כל הטרחה ואת הסיכון. עבור מי שיש לו מספר יחידות או מזגן גדול, לעיתים זו האפשרות ההגיונית ביותר.
בכל מקרה, אל תיתנו את המזגן בחינם למתקין שמחליף לכם יחידה חדשה. המזגן הישן שווה כסף, והנחושת שבתוכו היא נכס. בין אם תפרקו לבד ובין אם תמסרו שלם, מומלץ לקבל הצעת מחיר ולהשוות. תוכלו לבקש הצעת מחיר לנחושת ממזגן ולראות בעצמכם מה ההפרש מול מה שהמתקין מציע 'לקחת בחינם'.
המדחס - הלב הכבד של המזגן
המדחס הוא הרכיב הכבד ביותר במזגן והוא נושא חלק ניכר מהערך. בתוכו מסתתרת כריכת נחושת עבה שמשמשת למנוע החשמלי, בדומה לכריכה שמוצאים במנועים חשמליים אחרים. בגלל זה מדחסים נחשבים פריט מבוקש גם כשאינם מפורקים.
פירוק מדחס לחילוץ הנחושת שבתוכו הוא עבודה קשה שדורשת חיתוך של מעטפת פלדה כבדה וטיפול בשמן שבפנים. רוב המוכרים הביתיים לא מפרקים מדחסים בעצמם, אלא מוכרים אותם שלמים. מי שקונה גרוטאות מנוסה כבר יודע להעריך כמה נחושת יש בתוך כל מדחס לפי גודלו ומשקלו, ולתמחר בהתאם.
אם הצטבר אצלכם יותר ממדחס אחד - למשל אחרי החלפת כמה מזגנים בבניין או בעסק - כדאי לאסוף אותם יחד. כמות גדולה יותר של מדחסים ונחושת מעלה את כדאיות האיסוף ולעיתים גם את המחיר לקילו, כי מדובר במשלוח אחד משמעותי במקום פריטים בודדים.
חשוב להבהיר שמדחס אינו פסולת רגילה. הוא מכיל שמן סיכה ולעיתים שאריות גז, ולכן הטיפול בו צריך להיעשות בצורה אחראית ולא להישפך לסביבה. מי שקונה גרוטאות מקצועי יודע לטפל במדחסים נכון, להוציא מהם את הנחושת ולמחזר את שאר החומרים. מבחינתכם, מסירת המדחס למי שמתמחה בכך פותרת גם את שאלת ערך הנחושת וגם את שאלת הפינוי האחראי בבת אחת.
מזגן הוא רק ההתחלה - מקורות נחושת נוספים בבית
ברגע שאתם כבר עוסקים בהוצאת נחושת ממזגן, שווה להסתכל סביב. מכשירי החשמל הביתיים מלאים בנחושת שאפשר לאסוף יחד ולמכור במשלוח אחד גדול ומשתלם יותר. תנור חימום, מקרר, מכונת כביסה ומייבש כולם מכילים נחושת בכבלים ובמנועים.
מקור נוסף שדומה מאוד למזגן הוא הרדיאטור. רדיאטורים ישנים, בעיקר כאלה עם ליבת נחושת, מכילים כמות נחושת נכבדה. אם תיתקלו ברדיאטור במהלך פינוי, כדאי לקרוא את המדריך על שווי גרוטאות רדיאטור נחושת ולהבין כיצד הוא מתומחר, כי העיקרון דומה מאוד לזה של סלילי המזגן.
אם בכוונתכם לרוקן בית, מחסן או עסק ממכשירים ישנים, הגישה החכמה היא לאסוף את כל מקורות הנחושת יחד. המדריך על מכירת מכשירי חשמל ישנים לנחושת מסביר אילו מכשירים שווים את הטרחה ואיך להפיק מהם את המקסימום, וגם המדריך על גרוטאות סלילי נחושת מתמקד בדיוק בסוג הסלילים שתמצאו במזגנים.
איך להכין את הנחושת למכירה ולקבל יותר
ההכנה הנכונה היא ההבדל בין מחיר נמוך למחיר מלא. הכלל הראשון הוא הפרדה: ככל שתפרידו טוב יותר את הנחושת הנקייה מהאלומיניום, מהפלדה ומהפלסטיק, כך תקבלו דרגה גבוהה יותר ומחיר טוב יותר לקילו. ערימה מעורבת תמיד מתומחרת לפי הרכיב הזול ביותר שבה.
הכלל השני הוא ניקיון. נחושת נקייה מבידוד, מצבע ומשמן שווה יותר מנחושת מלוכלכת. את צינורות הנחושת אפשר לנקות בקלות, ואם יש לכם כבלים עם בידוד פלסטיק, שווה לדעת שנחושת אדומה נקייה מקבלת את המחיר הגבוה ביותר. הקפדה על מיון מסודר משדרת גם רצינות מול הקונה.
הכלל השלישי הוא צבירה. כמות גדולה יותר נותנת לכם כוח מיקוח טוב יותר ולעיתים מחיר גבוה יותר לקילו, ובמקרים רבים גם שירות איסוף. אם תרצו ללמוד לעומק כיצד פועל מיחזור הנחושת ומדוע הפרדה ומיון משפיעים כל כך על התשלום, שם תמצאו את ההסבר המלא על כל התהליך מהבית ועד למפעל המיחזור.
מה משפיע על המחיר שתקבלו בפועל
המחיר הסופי שתקבלו על נחושת ממזגן נקבע משילוב של כמה גורמים. הראשון הוא דרגת הנחושת - צינור נחושת נקי שווה יותר מסליל עם צלעות אלומיניום, והמדחס מתומחר בנפרד. השני הוא המשקל הכולל: ככל שיש יותר נחושת, כך המחיר לקילו יכול להיות טוב יותר והעסקה משתלמת יותר לשני הצדדים.
הגורם השלישי הוא מחיר הנחושת בבורסת המתכות העולמית, שמשתנה מיום ליום ומשפיע על כל קונה נחושת בארץ. גורם רביעי הוא מצב היחידה: מזגן שפורק והופרד היטב יקבל מחיר גבוה יותר ממזגן שלם שדורש עבודת פירוק. מי שקונה צריך לקזז את עלות הפירוק שלו מהמחיר, וזה בא לידי ביטוי בהצעה.
גורם חמישי הוא המיקום והנוחות הלוגיסטית. כמות נחושת גדולה שמרוכזת במקום אחד נוחה יותר לאיסוף, ולכן עשויה להניב הצעה טובה יותר מפריט בודד שדורש נסיעה מיוחדת. אם אתם מרוקנים בית או עסק, שווה לרכז את כל מקורות הנחושת - מזגנים, רדיאטורים, כבלים ומנועים - ולתאם איסוף אחד. ככל שהמשלוח גדול ומסודר יותר, כך אתם בעמדת מיקוח טובה יותר וכך גם המוכר וגם הקונה יוצאים נשכרים.
השורה התחתונה: הדרך היחידה לדעת בוודאות כמה תקבלו היא לקבל הצעת מחיר אמיתית על בסיס מה שיש לכם בידיים. אפשר להתקשר ישירות למספר 054-374-9584, לשלוח תמונות של היחידה או של ערימת הנחושת, ולקבל הערכה. ככל שתספקו יותר פרטים על סוג המזגן וכמות הנחושת, כך ההערכה תהיה מדויקת יותר.
טעויות נפוצות שגורמות לכם להפסיד כסף
הטעות הגדולה ביותר היא לתת את המזגן הישן בחינם למתקין. בכל החלפת מזגן, המתקין הוותיק יודע בדיוק כמה שווה היחידה הישנה, ולכן הוא שמח לקחת אותה. זכרו שאתם יושבים על נחושת ששווה כסף - אל תוותרו עליה אוטומטית.
טעות שנייה היא לזרוק את כל המזגן לפינוי כללי או לפח גזם. זה לא רק בזבוז של ערך אלא גם פחות נכון מבחינה סביבתית, כי הנחושת היא חומר שניתן למחזר אינסוף פעמים. כל מזגן שמגיע למיחזור נכון חוסך כריית נחושת חדשה ושומר על משאב יקר.
טעות שלישית היא למכור הכל מעורב בלי הפרדה. ערימה שמכילה נחושת, אלומיניום, פלדה ופלסטיק ביחד תתומחר לפי החומר הזול ביותר. אפילו הפרדה בסיסית של צינורות הנחושת הנקיים מהשאר יכולה להעלות את התשלום משמעותית. ולבסוף - אל תמכרו בלי להשוות הצעה אחת לפחות, כדי לוודא שאתם מקבלים מחיר הוגן מקונה נחושת רציני.
רוצים למכור נחושת? כך נתחיל
אנחנו קונים נחושת בכל הארץ ומשלמים מזומן הוגן לפי דרגה. כדאי לבדוק מראש את מחירי הנחושת העדכניים לקילו, להכיר את המאפיינים של נחושת אדומה ולסיום פשוט לקבל הצעת מחיר מהירה ללא התחייבות. אפשר גם להתקשר 054-374-9584 או לשלוח תמונה בוואטסאפ.